<h1>שבלי הלקט סימן י"ח</h1>
<h2>דף נג:</h2>
ואחר תפילת לחש פוסע לאחוריו ג' פסיעות, ואומר יהיו לרצון אמרי פי וגו'. וצריך להתחיל שלש פסיעות מרגל שמאל, לפי מה שמצינו בשוחר טוב, במזמור ל"ה, לדוד ריבה יי' את יריבי, והולך ומונה כל איבריו של אדם היאך מקלסין ומהללים להקב"ה, ומסיים רגל ימין לחליצה, רגל שמאל קודם לשלש פסיעות, לכך נאמר (תהלים ל"ה, י') כל עצמותי תאמרנה וגו'. ואחר כך אומר עושה שלום במרומיו כול'. ומשתחוה ונותן שלום תחילה לשמאלו, שהוא ימינו של הקב"ה, ואחר כך נותן שלום לימין שלו. ומצאתי לגאונים ז"ל מאיזה טעם חוזרין לאחוריהן שלש פסיעות לאחר תפילה, מפני שכשאדם עומד בתפילה, עומד במקום קדושה ושכינה למעלה מראשו שלאדם, שנ' (תהלים ט"ז, ח') שויתי יי' לנגדי תמיד, ותוך ארבע אמות למקום עמידתו מקום קדושה הוא. ומניין שכך, אמרו חכמים אסור לאדם לישב בארבע אמות שלתפילה. וכיון שכן הוא, כיון שנפטר אדם מתפילתו צריך לפסוע ג' פסיעות לאחוריו כדי שיצא ממקום קדושה ויעמוד במקום חול. וראייה לדבר שכיון שחוזרין שלש פסיעות לאחוריהן נותנין שלום זה לזה, כלומר עד עכשיו היינו במקום קדוש ויצאנו למקום חול. במסכת יומא פרק הוציאו לו אמר ר' חייא בריה דרב הונא חזינא להו לאביי ורבא דפסעי להו בכריעה אחת. פירש רבינו ישעיה זצ"ל. ג' פסיעות היו עושין בכריעה אחת. וכריעה היא פסיעה לאחור, כלומר כשיעור פסיעת כרעים. וגאון אחר זצ"ל נשאל אם יכול אדם להוסיף על שלש פסיעות אם לאו, והשיב. למה הוצרך לכך, כבר נתנו חכמים שיעור בשלש ואי אפשר להוסיף, ומי שמוסיף יוהרא הוא. ואם היה מתפלל בחנותו ויש שם גויים, או הבא בספינה ואינו יכול לפסוע ג' פסיעות. השיב רב האיי גאון זצ"ל ששאלתם מי שאינו יכול לעזוב מקחו לאחרים ויש שם גוים מיכן ומיכן ומתיירא, מהו שישב במקומו ויתפלל, והרי הוא בטל מן הכריעות ומן הפסיעות. כך שנו חכמים ר' אומר בין כך ובין כך ישב במקומו ויתפלל מפני שאין דעתו מיושבת עליו. אמר רבא ואיתימא ר' יהושע בן לוי הלכה כר'. הכא נמי כיון שמתיירא לעזוב מקחו ויש שם גוים ישב במקומו ויתפלל, לפי שאין דעתו מיושבת עליו, ואע"פ שבטל מג' פסיעות וכריעות.
